חֶנְיוֹן הַסְּטַף

כְּשֶׁהָרֶכֶב עָלָה מֵהֲדַסָּה עֵין כֶּרֶם לְכִוּוּן מְבַשֶּׂרֶת אַחֲרֵי נִתּוּחַ קֵיסָרִי דָּחוּף בִּשְׁלֹשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר, הַמַּזְגָן הֶעָיֵף הִתְקַשָּׁה לְקָרֵר. גַּם אֲנִי מְזַיֶּפֶת לִפְעָמִים כְּשֶׁאֲנִי שָׁרָה בְּקוֹל עִם מִירִי מְסִיקָה. בְּסוֹף הָעֲלִיָּה נֶאֱנַחְנוּ. הִקַּפְתִּי אֶת הַכִּכָּר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים וּפָנִיתִי יָמִינָה לְחֶנְיוֹן הַסְּטַף. לִפְעָמִים יֵשׁ לִי אֹמֶץ לַעֲצֹר בְּאֶמְצַע הַיּוֹם, לָשֶׁבֶת עַל סֶלַע, לְעַשֵּׁן סִיגַרְיָה דַּקָּה, לִשְׁאֹף עָמֹק לָרֵאוֹת אֶת אֵדֵי הָרֵי יְרוּשָׁלַיִם וּפְרִיחַת הַשָּׁקֵד.