בִּיסלִי

לִפְעָמִים בַּת-שֶׁבַע הָיְתָה מְבִיאָה לְבֵית הַסֵּפֶר חֲבִילַת בִּיסלִי גְּרִיל. הָיוּ לָהּ אַחַד־עָשָׂר אַחִים וַאֲחָיוֹת. בַּהַפְסָקָה עָטוּ עָלֶיהָ בְּנוֹת הַכִּיתָּה בַּחֲצָאִיּוֹת מִתְרַחֲבוֹת וּבְנַעֲלֵי גַּלִּי אֲפוֹרוֹת, תּוֹךְ קְרִיאוֹת "אֶפְשָׁר, אֶפְשָׁר?" וְהוֹשָׁטַת יָד סְטַיְיל אוֹלִיבֶר טְוִויסְט. בַּת-שֶׁבַע חִילְּקָה, הַשַּׂקִּית הִתְרוֹקְנָה בַּת-שֶׁבַע הִמְשִׁיכָה לְחַיֵּיךְ. שָׁנִים רַבּוֹת הִכֵּיתִי עַל חֵטְא בְּמַחֲשָׁבָה שֶׁאֵינִי נְדִיבָה דַּיֵּינִי, עַד שֶׁמִּיכַל הִסְבִּירָה לִי, שֶׁיֵּשׁ גַּם דָּבָר כָּזֶה חֵטְא הָעֲנָוָוה. זֶה לֹא מוֹעִיל לְאַף אֶחָד, בַּת-שֶׁבַע תִּישָּׁאֵר רְעֵבָה.