שִׁיר עַל קֶפֶל שֻׁמָּן סְפוֹגִי בַּבֶּטֶן

נְשָׁמָה, תַּפְנִימִי, יֵשׁ לָךְ קֶפֶל שֻׁמָּן רַךְ וּסְפוֹגִי בַּבֶּטֶן. אַתְּ לֹא בְּלוֹנְדִּינִית, הַשֵּׂעָר שֶׁלָּךְ לֹא חָלָק, אֵין לָךְ פִיגוּרָה שֶׁל בַּת שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה וְכַנִּרְאֶה מִזְּמַן לֹא הָיִית יָפָה כְּמוֹ שֶׁתָּמִיד רָצִית לִהְיוֹת, כְּמוֹ שֶׁקִּוִּית שֶׁאִמָּא שֶׁלָּךְ תַּגִּיד לָךְ. גְּשִׁי אֵלֶיהָ, הִיא עוֹד מַמְתִּינָה בַּמִּטְבָּח בְּסִינָר מֻכְתָּם קָשׁוּר סְבִיב הַמָּתְנַיִם, חוֹתֶכֶת סָלָט יְרָקוֹת עִם שְׁלֹשָׁה מַרְכִּיבִים, טוֹחֶנֶת כָּבֵד, צוֹלָה בֵּיצִים עַל תֶּרֶד. מַמְתִּינָה שֶׁתִּתְעַקְּשִׁי שֶׁתֹּאמַר לָךְ.