בְּבֵית הַסֵּפֶר לְאֻמָּנֻיּוֹת הַמִּלָּה

בְּבֵית הַסֵּפֶר לְאֻמָּנֻיּוֹת הַמִּלָּה מִתְקַבְּצִים לְסַדְנַת שִׁירָה בִּמְאוּרָה יְרוּשַׁלְמִית. הַבָּאִים מְכֹפְפִים אֶת רֹאשָׁם כְּדֵי לַחְמֹק מִקֶּשֶׁת הָאֶבֶן הַמִּתְקַלֶּפֶת, דּוֹפְקִים בְּרַגְלֵיהֶם כְּמוֹ מַשְׁתִּיקִים אֶת צְרִימַת רוּחַ הַקֹּר בְּיוֹרְדָם בִּשְׁתֵּי הַמַּדְרֵגוֹת הַמַּבְדִּילוֹת בֵּין חוּץ לִפְנִים. “הִנֵּה שׁוּב מִתְרַגֵּשׁ עָלֵינוּ עוֹד סוֹף שָׁבוּעַ”, אוֹמֵר בִּזְהִירוּת הָאוֹפְּטִימִי עִם הַכִּפָּה. “כֻּלְּכֶם חַיִּים בְּסֶרֶט”, אוֹמֶרֶת הַמְּשׁוֹרֶרֶת הַמְּרִירָה. “בַּדָּרוֹם – טִילִים, בְּתֵל־אָבִיב לֹא רוֹאִים אֶת הַיָּם הַיָּפֶה מִתּוֹךְ הַמִּקְלָט, וּבַצָּפוֹן נֶעֱרָכִים לַמַּעֲרָכָה. הָעִקָּר שֶׁמִּתְרַגֵּשׁ עָלֵינוּ.” וְהָאֵם שֶׁבַּחֶדֶר נִזְכֶּרֶת כֵּיצַד הִתְלַבְּטָה אִם לִרְכֹּשׁ לַחַיָּל שֶׁלָּהּ מִנּוּי לְסַדְנָאוֹת שִׁירָה.