אִמָּא שֶׁל עוֹמֶר

אִמָּא שֶׁל עוֹמֶר הִרְגִּישָׁה אֶת הַדְּפִיקָה בַּדֶּלֶת הַפְּתוּחָה כְּמוֹ בּוֹקְס בָּרֶחֶם. הֵם לֹא בֶּאֱמֶת מִתְנַתְּקִים מֵאִתָנוּ אַף פַּעַם. נִשְׁאָרִים מְכוּרְבָּלִים בְּתוֹכֵנוּ, צָפִים בְּשַׁלְוַות הַשָּׁפִיר. לֹא בֶּאֱמֶת נוֹלָדִים. לֹא בֶּאֱמֶת בּוֹכִים. לֹא בֶּאֱמֶת נוֹשְׁמִים לְבַד. הַשִּׁלְיָה מַמְשִׁיכָה לְהָזִין אוֹתָם, וְאֶת צִירֵי הַלֵּידָה וְהַמָּוֶות הַמְּשַׁמָּשִׁים בְּעִרְבּוּבְיָה.